שער 2, סוד 2, נקודת אמת שנייה

מפחד לדחף: איך לעורר את האנרגיה היצירתית המופלאה שקיימת בתוכינו ולהפוך את הפחדים לכוח מניע להתקדמות

השיעור ירד מהאוויר בעוד

ימים
שעות
דקות
שניות

הערה חשובה: חווית הלימוד/אימון/טיפול/זיכוך היא כיפית ומעצימה. עם זאת זכור שהאחריות על חייך היא אך ורק בידיך. איני גורו ולא מתיימר להיות, אל תקח את הידע אותו אני מציע לך כתורה יחידה, בדוק ,חקור ,קח מה שמתאים לך ומצא את דרכך. זכור שמי שצריך לעמוד מאחורי ההחלטות אותם הוא מקבל הינו אתה ואתה בלבד. איני רופא או פסיכולוג ולכן אין ביכולתי לומר לך מה לעשות אלא אך ורק לשקף לך את עצמך תוך נתינת מרחב לביטוי באופן הטוב ביותר אותו אני מכיר. אם אתה מרגיש צורך לפנות לרופא, פסיכולוג או כל גורם מוסמך אחר אל תהסס לעשות זאת- החיים יקרים מפז!

אני מאמין ששינויים קטנים לאורך זמן יוצרים הבדלים גדולים בחיי האדם, לכן אני ממליץ לקחת את החיים בקלות ולהנות מהדרך!

 

 

פחד הוא המעכב מספר 1 שלנו בעולם ובו זמנית פחד הוא הדבר המדומין ביותר שקיים עליי אדמות. פחד מונע מאיתנו להתחיל דברים חדשים והוא מונע מאיתנו לסיים כשצריך. פחד הוא למעשה תחושה שמשהו הולך להשתבש, שהדברים לא יעבדו. הפך הפחד הוא התקוה שהיא גם כן מחשבה מדומינת, אבל מחשבה שאומרת שהכל יסתדר. תקוה אותיות קו. התקוה מותחת קו בין העולמות התחתונים לעולמות העליונים. לכולנו יש פחדים. פחד מאכזבה, כשלון, בדידות, עוני, בריאות רעועה. הפחד הוא תמיד כלפיי משהו שמעולם לא קרה ולכן זוהי תנועה מדומיינת בפנימיות שלנו: "הוא יצחק עליי", זה לא יצליח, "היא תדחה אותי", "אני אכשל במבחן". רוב האנשים לא חיים את החיים באמת, הם חיים ליד החיים אבל לא את החיים עצמם. רוב האנשים מפחדים למות אבל גם מפחדים לחיות. הפחד מקבל הזנה מתוך מחשבה על העתיד שמא משהו יקרה והפחד מקבל כוח נוסף מתוך זכרונות עבר שרשומים בתוך התודעה שלנו: אדם שנפגע במפלה כלכלית יחשוב פעמיים לפני שהוא מנסה שוב. בזוגיות אחרי בגידה יש קושי מאוד גדול לסמוך מחדש וכן הלאה וזאת מכיוון שיש רישום של אירוע בתוך התודעה. רישום שאם לא דואגים לתת לו משמעות חדשה, האדם כל הזמן ילך עם הצל של הפחד.

מה זה הצל של הפחד? אדם לא יכול להרגיש את הפחד כל הזמן, אז הוא חייב לעטוף את הפחד יפה, לתת לו לבוש. הלבוש עוזר לאדם לא להרגיש את הפחד אבל "עליה וקוץ בה". האדם לא מרגיש את הפחד מצד אחד אבל מצד שני הוא לא מרגיש את החיים עצמם במלוא הווייתם. 

מהם הלבושים שאנו עוטים כדי לא להרגיש את הפחד? סיפורים, תפיסות עולם, תירוצים בלי סוף והכל כדי לא להרגיש את מה שאינו אמיתי בכלל, יצירת מופת של המיינד הכוזב שלנו. דוגמאות לסיפורים: בגיל שלי אי אפשר להצליח, כל הנשים המרוקאיות הן כך וכך, כל הגברים האשכנזים הם כך וכך, כשאסיים את התואר, אחרי הילד הראשון, אחרי שילדים יתחתנו, אחרי ואחרי ולפני ואחרי. הפחד, אם הוא שולט עליכם, יעשה הכל אבל הכל כדי למנוע מכם להתמודד עם מה שקורה עכשיו. 

כי רק מה שקורה עכשיו חשוב באמת. מה שעבר כבר עבר ומה שיהיה הוא שיהיה, אבל מי באמת יודע מה יהיה

 בעבודה שלי אני מטפל באנשים במצבים שונים של החיים, לעיתים מצבים קשים מאוד. מה יקרה אם בזמן טיפול אני לא אהיה מרוכז במאת האחוזים? מה יקרה אם בזמן הטיפול אחשוב על המיילים שמחכים לי או אחשוב על הלקוח הבא? מי שנמצא איתי עשוי להרגיש את זה או עשוי שלא, אבל מי שירגיש את זה, יהיה אני ואז אני אתן פחות מעצמי, לא כי לא אכפת לי, פשוט כי יש פחות ממני ברגע הזה ממש. 

הפתרון הוא הוויה. להיות בהוויה. להיות ברגע ההווה. לעשות את כל מה שאנחנו אמורים לעשות ביום ביום שלנו אבל לעשות זאת מתוך חוויה מתוך הוויה. לכתוב את המסר הזה ובאמת להיות נוכח בזמן הכתיבה. לא לחשוב על מה יגידו או מה יחשבו, לא לחשוב על העבודה הנוספת שמחכה לי אלא להיות בכאן ובעכשיו.

הוויה – הווה. באנגלית הווה זה Present- מתנה. לא בכדי השם של הקדוש ברוך הוא הוא יהוה – הווה. 

אם נפרק לגורמים את העינין של הפחד אנחנו נבין שפחד מתקיים בעתיד ובעבר, אך אין לו קיום ברגע ההווה וזאת מכיוון שבהווה יש רק הוויה. כאשר אדם מחובר לכוח ההוויה, לכוחו ולעוצמתו של הקדוש ברוך הוא, אין פחד, יש יראת השם, אבל לא פחד מהעיניינים של העולם הזה. זה דורש עבודה רבה מאוד, זה לא עינין דתי. זה עינין רוחני עמוק מאוד. 

בואו נכנס יותר לעומק, בשורש הפחד קיים רצון, רצון כבוש. האדם מפחד למצוא זוגיות  חדשה כי לא רוצה להפגע שוב אבל מצד שני יש כמיהה לאהבה ולחיבור. האדם מפחד למות ממחלה אבל כל ימיו הוא לא חי באמת כי הוא מרצה את כל מי שסובב אותו. בעומק הפנימיות שלו הוא רוצה לחיות, אבל לומר למישהו אחר את המילה לא ולראות את התגובה של האחר משמעותה מוות.

עיקר העבודה שלנו בחיים היא לנוע עם הפחד, לא להאבק בו ולא להלחם בו, אלא ללכת איתו, לרקוד איתו. לומר לעצמכם, אני מפחד, אני מפחדת אבל אני עושה זאת בכל מקרה.

כשהנמר התחלף

בבסיס הגולגולת שלנו קיים איבר קדום דמוי כדור פינג פונג. לאיבר קוראים אמיגדלה. זאת היא מערכת הבקרה והשליטה של הפחדים שלנו. 

לפני מאות שנים האדם היה נמצא בסכנה יומיומית קיומית. בכל רגע ורגע היו שודדים ותוקפים ורציחות ומלחמות שלא נדבר על חיות הטרף ועוד שלל סכנות. כל פעם שהאדם ניצב מול סכנה, נניח נמר שבא לתקוף אותו, האדם היה מגיב ב-3 אופנים שונים:

  1. קפאון למראה הנמר- האדם השתתק לגמרי, קפוא ולא יכול לזוז
  2. בריחה- האדם מקבל בוסט של אדרנלין שגורם לו לנוס על נפשו
  3. תקיפה- אם הנמר קרוב מידי אותה מנת יתר של אדרנלין תשמש את האדם לנסות להכריע את הנמר, זה או אני או אתה

היום כבר אין נמר כזה, תודה לאל לרובינו יש בתים (גם שכירות נחשב) ולרובינו יש הגנה די טובה מחיות טרף….

הצרות שלנו הם צרות של עשירים: קונפליקט עם בן אדם מעורר טריגר בתוכינו ואז אנחנו קופאים במקום, בורחים מהסיטואציה או תוקפים את הבן אדם השני. 

הנמר התחלף, משמעו שאין לנו סכנת חיים מיידית רוב הזמן אבל האמיגדלה שלנו עדיין עובדת וגורמת לנו לחשוב שזה סוף העולם. האמיגדלה מתעוררת ומעירה איתה את כל הפחדים שלנו.

הפחד מכווץ אותנו, התקווה מרוממת אותנו. אנחנו בעידן תודעתי שהגיע הזמן לעבור לשלב הבא של התמודדות עם פחד והיא לרקוד עם הפחד.

הפחד תמיד יהיה שם, אבל כך גם אתם ואם תבחרו לא להלחם בפחד אלא להבין שהפחד הוא דימיוני, פרי פיתוחו של המוח העמוס שלכם, אז תתחולל גדילה משמעותית בחייכם.

 במרחב שבין הפחדים שלכם והרצונות הכבושים שלכם קיימת אנרגיה אדירה, מגלה אותה זה שפורץ כל יום מחדש את פחדיו. למה אומרים שהאנשים הכי מצליחים בעולם מקבלים החלטות מהר ומשנים אותם לאט? מה הפחד עושה? הפחד מכווץ אותנו. ומה נדרש מהאדם כאשר הוא צריך לקבל החלטה? אדם צריך אנרגיה, תנועה, תזוזה. לא התקף של אדרנלין שנגמר תוך דקה, אלא אנרגיה אמיתי שמגיעה מבפנים. אנשים מצליחים זה לא שהם לא מפחדים, הם מפחדים אבל עושים זאת בכל מקרה. הפחד מונע מאיתנו לקבל החלטות ולכן הפחד מונע מאיתנו להתקדם.

לא לקפוץ מעל הפופיק

אם אדם קובע יעדים ומטרות גדולות מידי בלי שהוא בנה יסודות חזקים, זה רק ייצר עוד סטרס בתוך המערכת שלו. אם יש פחד עלינו להתגבר עליו, אבל אם זה במחיר של יציאה מאיזון וסטרס ופגיעה בתא המשפחתי אז יש להתחיל לאט ובהדרגתיות. שלום בית הוא מעל הכל

הכי חשוב זה להנות מהדרך, להבין שהפחד תמיד יהיה שם ובכל זאת להחליט ממקום מודע לפרוץ אותו כל יום מחדש

לא לפחד לטעות

טעויות זה חלק מהחיים, אני לא מצליח בכל דבר שאני עושה, אבל אני כל הזמן ממשיך קדימה, בודק, מודד ומשנה בהתאם לצורך. הגדולה של האדם היא לקום לאחר הטעות, זה הכוח האמיתי. הגדולה של האדם זה להמשיך גם אחרי הנפילה, זה להיות צדיק. אם אדם תקוע ולא זז ומספר לעצמו סיפורים שגורמים לו להרגיש טוב עם עצמו חודש חודשיים או שנה שנתיים פה הסכנה. כך הופכים להיות מתים חיים. טעיתם? קומו, תודו לעצמכם שניסיתם ותמשיכו קדימה. שנו מסלול אם צריך, אבל תמשיכו לנוע קדימה, זה הסוד של החיים. לא להתקע על דברים, פשוט לנוע קדימה. אם מה שרציתם שיקרה לא עובד בדרך אחת, נסו דרך אחרת, אם זה לא עובד נסו בדרך אחרת עד שתמצאו את הדרך. הדרך תמצא אם תמשיכו ותתמידו. למצוא אותיות צמא. אם יהיה לכם רעב פנימי חזק לאותו אידיאל או רצון, אתם תמצאו את הדרך. למצוא אותיות אומץ– אם תעשו פעולות אמיצות שמוציאות אתכם מאיזור הנוחות שלכם, אתם תתקדמו קדימה. ואם תזכרו שאומץ אמיתי הוא תולדה של מאמץ מתמשך, זה ייתן לכם את אורח הרוח להמשיך קדימה יום אחר יום אחר יום.

 

המשך יום מבורך

חברכם

 אליהו ויצמן

אתם מוזמנים להשאיר תגובה , לשאול שאלות, לתת הערות או הארות, זה המרחב של כולנו.

אהבת את השיעור? רוצה עוד? יש לנו מפגש מיוחד ואינטימי ביום חמישי הקרוב. כל הפרטים בכפתור הסגול

השיעור הבא יישלח אלייך מחר בשעה 06:30 בבוקר

מוגש באהבה, חברך, אליהו ויצמן

בית הספר לרוחניות מעשית בשיטת 7 השערים ליצירת שלום פנימי

www.twa.co.il

אם זה מהדהד לך נכון, הנה ההזדמנות

שלנו להפגש, להכיר ולהתחבר