אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני?

יש הרבה זרמים, ארגונים, דתות, ספרים ודעות שמלמדים אנשים איך על פי נקודת מבטם, יש לחיות את החיים.

הרי מה כולנו רוצים בעצם? כולנו רוצים יותר אהבה, יותר שפע, יותר בריאות, יותר נחת, יותר שמחה.

ובאותה נשימה  רבים האנשים שהשנאה שוכנת בתוכם, רבים האנשים שחווים עוני ולא מצליחים לסגור את החודש,

רבים האנשים שסובלים ממחלות וחווים מצבים של חוסר שקט ועצבות.

 

three

לאורך ההיסטוריה אנשים ניסו למצוא דרך למציאת נוסחת האושר והיציאה מהסבל. היהדות מדברת על תיקון המידות ואכן זה הוא כלי נפלא לשחרור מסבל, הגישה הבודהיסטית גם כן מלאה ביתרונות רבים ועוד גישות רבות שמשלבות בתוכן סדנאות שתיקה, התבוננות, יוגה וכדומה על מנת להגיע למקום של שקט בתוך כל העומס הטכנולוגי שהוא מנת חלקם של רוב האוכלוסיה בישראל ובעולם.

חכמת הקבלה מדברת על כך שכולנו נמצאים בחוסר, לכולנו חסר משהו וכל המאבק שלנו בעולם זה הרצון לקבל. הרצון לקבל שפע, תענוג אשר בא לידי ביטוי בדרכים חיוביות שליליות ונייטרליות: רצון לאהוב, להיות נאהב, רצון לטייל בעולם, רצון באוכל, סקס, עבודה מכובדת ועוד.

הקבלה מפרידה בין 2 סוגי קבלה: קבלה לעצמי וקבלה על מנת להשפיע. קבלה לעצמי משמע המיקוד של האדם הוא על עצמו, על מה הוא מקבל מזה. לדוגמא בחור שרוצה להתחבר עם בחורה כאשר מה שמעניין אותו זה לקבל תענוג לעצמו בלבד. אדם שנכנס לשותפות עסקית כאשר המיקוד שלו הוא מה אני אקבל, או בשפה יותר עממית ומקובלת: "מה יצא לי מזה?" וגם בעיניני מזון, אדם שאוכל הרבה יותר ממה שהגוף שלו צריך על מנת לקיים את עצמו והקבלה היא לעצמו בלבד.

קבלה על מנת להשפיע משמעה שהאדם מסכים לקבל את השפע והתענוג אך ורק בתנאי שיש בכך כוונה אמיתית להשפיע ולעשות טוב לאחר באותה הפעולה. לדוגמא בחור מתחבר עם בחורה כיוון שהוא רוצה להעניק ולתת לה אהבה, הוא לא משתמש בה על מנת להתגבר על בעיותיו הרגשיות הלא פתורות אלא הוא נותן ללא רצון לקבל. אני יודע, זה נשמע הזוי, הרי הרוב יגידו אין כזה דבר אדם שלא רוצה לקבל ומי שאומר זאת צודק במאת האחוזים, אבל במקרה של לקבל על מנת להשפיע, הקבלה היא לא בראש סדר העדיפויות. ההשפעה כן, הנתינה כן.

אלה שמקבלים רק לעצמם תמיד סובלים. גם אם זה נראה למראית עין שלא, בדיקה מדוקדקת ועמוקה תמיד מראה שכן.

הבחור שמשתמש בבחורה אולי מקבל טפיחה על השכם מחבריו הגברים על יכולות המניפולציה שלו אבל בסוף היום הוא מרגיש ריק, משאיר אחריו שובל של פגיעה בנשים וחווה קושי אדיר לחוות אהבת אמת. אותו איש עסקים שרודף אחר הכסף, אולי משיג אותו, אבל המירוץ שלו לעולם לא נגמר ובבוא העת הוא משלם מחיר על האנוכיות שלו.

זה שאוכל הרבה יותר ממה שצריך, נהיה חולה בסופו של דבר כיוון שנוצר עומס אדיר על יכולת הפינוי של הפסולת מהגוף שלו.

 

החיים הם סבל, סבל של משמעת עצמית (לזמן מה) או סבל של חרטה שלא חיית חיים מלאים, באיזה סבל אתה בוחר?

 

הבודהיזם אומר שכל החיים זה סבל, אתה סובל כאשר אתה עני כיוון שאתה חושב שאם תהיה עשיר, החיים ייראו הרבה יותר טוב וכל הבעיות שלך יפתרו. יש בזה מן האמת, בעיות רבות נפתרות כאשר יש כסף, אבל הן לא נגמרות, ולעיתים ההפך הוא הנכון.  הבודהיזם אומר שגם העשירים גם בסבל כיוון שהם כל הזמן בדאגה שמה הכסף ייגמר ולכן כל המיקוד שלהם הוא בלהמשיך לייצר עוד ועוד. לצערנו ראינו לא פעם ולא פעמים אנשים שלא יכלו להכיל את כמות התהילה והכסף והתמכרו לסמים אלכוהול ושאר ממכרים ולעיתים אף הגיעו למקומות קשים של התאבדות.

בדיחה שפעם שמעתי: "גם לעשירים יש בעיות, להם יש פשוט את היכולת להגיע לבעייה בסטייל:)"

אז נשאלת השאלה האם יש דבר כזה אושר אמיתי? האם אפשר להגיע אליו? איך נכון לחיות את החיים?

התשובה שאני הכי אוהב נמצאת בכותרת של המאמר הזה, לכאורה יש בו סתירה

 

בחלק הראשון: "אם אין אני לי מי לי"- אם אני לא לעצמי אז מה אני שווה בכלל

אם אין אני לי מי לי: על אדם לרצות לפתח את האישיות שלו, להשקיע זמן ניכר בלמידה, בהתנסות, בצמיחה. 

לכאורה נראה שמדובר כאן בצורך אגואיסטי של האכלת האגו אבל זה רק למראית עין. המשמעות העמוקה אומרת

שעל אדם  לבנות ולעצב את הזהות שלו, את הערכים שעל בסיסם הוא חי ופועל. על אדם להשקיע זמן ניכר בבנייה

של בסיס חזק הן של עבודה, לימודים, פעילות גופניות, הקמת בית, בטחון פיננסי ועוד.

 

ובחלק השני: "וכשאני לעצמי מה אני"

"וכשאני לעצמי מה אני?"- כאן הסתירה. לכאורה החלק הראשון אמר שעליך לטפח את ה"אני" שלך ואז מגיע המשפט שאומר שאם פיתחת את ה"אני" שלך רק לעצמך אז מה זה שווה בכלל…

 אם יש לך כשרון, מתנה, יכולת מיוחדת, מה זה יעזור אם תשמור את זה לעצמך? זאת המחויבות שלך להעביר את זה קדימה.

יש לך קול מדהים? עליך לשיר בכל מקום אפשרי

יודע לעשות כסף והרבה? עליך להשקיע את זמנך ומרצך ללמד אחרים איך לעשות זאת

יש לך יכולת ללמד ולהשפיע על אנשים? יש לך יכולת להצחיק?

לבדר? פיצחת את סודות הבריאות? האהבה? 

עליך לתת את המתנה שעוברת דרכך בכל הכוח, בכל האהבה, בכל התשוקה שקיימת בך.

אם עדיין לא גילית את המתנה שלך, עליך למצוא אותה, עליך לחקור,

ללמוד בכל מקום ובכל דרך אפשרית, להעז עד שהמתנה תתגלה.

הבודהה אומר שכל החיים זה סבל – סבל של חרטה שאינך מגשים את עצמך,

או סבל התחלתי של משמעת עצמית.

באיזה סוג של סבל אתה בוחר?

אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני,

משמעו שלא באת לכאן רק בשביל עצמך, באת לכאן כדי לתת, כדי להשפיע, כדי לשרת.

עדיין לא יודע מה יש לך לתת? חקור, למד, התפתח, העז, נסה וטעה עד שתגלה

 

מוגש באהבה

לחיי חיים מלאים בשמחה, אהבה, הגשמה

נתינה ועשייה שמחוברת ללב

חברכם, אליהו ויצמן

השער שלך לעצמך

תקשיבו למילים של השיר האדיר הזה בידי היוצר המופלא אודי דוידי